סבתא על הגובה – מתוך הפרק הרביעי

סבתא משתלשלת מפסגת הצוק, כמו חרוז אדום, מושחל בחוט . סבתא שלנו עושה סנפלינג!!!.

"אחותי אומרת "מי ששוכב על האדמה רואה יותר טוב .

אני מחקה אותה ושוכב על ידה .

אחותי צועקת, "אל תשכב על הרקפות !"

אני אומר, "אני לא שוכב על רקפות, יש מספיק מקום לכולנו ".

אמא מצלמת. המצלמה מכסה את הפנים שלה כמו מסכה .

שתי רקפות ורודות נוגעות לי באף. זחל קטן מושיט לעברי את רגליו השחורות ומנסה לעבור מן הרקפת אלי. אני מתרחק ממנו. אין לי זמן עכשו לשחק עם זחלים. אני שומע קול צעקה .

אמא צועדת צעד אחד אחורנית, בלי להסתכל מה יש מאחוריה. היא מאבדת את שיווי המשקל .

אמא נעלמת מאחורי סלע גדול .

אנחנו מחפשים את אמא בין השיחים.

אמא צועקת, "היד שלי כואבת! על תגעו בה !"

אבא, אחותי ואני עוזרים לאמא להתרומם ולעמוד על רגליה. ובדיוק אז, סבתא נוחתת בשלום. אבא רומז לי לגשת אל סבתא. אני מטפס לאט, אני נזהר ולא דורך על רקפות ועל כלניות. סבתא מחבקת אותי .

סבתא אומרת, "עכשיו אני בטוחה שהגעתי לאדמה ."

חזרה